התנגדות לצו צוואה וצו ירושה
כידוע, לאחר מותו של אדם רכושו (עיזבונו) יחולק בין יורשיו על פי דין ולחילופין בין הזוכים על פי צוואה (כאשר המנוח הותיר אחריו צוואה).
לא אחת מתברר כי חלוקת העיזבון נעשתה באופן בלתי הוגן או תחת מרמה. לכן קם הצורך של היורש או הזוכה לפעול בדחיפות לצורך הבטחת זכויותיו בעיזבון.
התנגדות לירושה
מקום בו אין צוואה, העיזבון מחולק ליורשי המנוח, הם קרובי משפחתו בהתאם לסדר הקדימות הקבוע בחוק הירושה תשכ”ה-1965 (להלן- “חוק הירושה“).
כל הרואה עצמו נפגע מבקשה למתן צו ירושה רשאי להגיש בתוך 14 ימים ממועד פרסום הבקשה, התנגדות למתן צו ירושה. את ההתנגדות יש להגיש לרשם הירושות ולאחר מכן ההתנגדות מועברת לבית המשפט המוסמך על מנת שיכריע בה.
לעיתים עולה כי מגיש הבקשה למתן צו ירושה מציג בפני רשם הירושות מידע שגוי, בכוונה גמורה לזכות בזכויות אשר אינן מגיעות לו. למשל, בת זוג לשעבר אשר טוענת כי גרה עם המנוח למרות שבפועל המנוח התגורר בגפו במשך שנים רבות. טענה זו מועלית בשים לב להוראות סעיף 11(א(2) לחוק הירושה אשר קובע כי בן הזוג זכאי לכל המיטלטלין. דוגמא נוספת היא מקום בו ידוע לאחד הזוכים כי המנוח הותיר צוואה ואולם מי שהגיש את הבקשה למתן צו ירושה מתעלם במכוון מצוואה זו, שכן היא שוללת זכויותיו בעיזבון ולכן בעת בקשה למתן צו ירושה בחר שלא לגלות לרשם כי ישנה צוואה.
התנגדות לצוואה
בעוד שעיקר ההתנגדויות למתן צו ירושה עוסקות בהסתרת מידע או מסירת מידע שגוי לרשם הירושות, הרי שהתנגדויות למתן צו קיום צוואה עוסקות בנסיבות כריתת הצוואה, חוקיותה, מוסריותה ואופן פרשנותה או יישומה.
גם כאן, לאחר שמוגשת בקשה לקיום צוואה, ניתן להגיש התנגדויות לרשם הירושות וזאת בפרק זמן של 14 ימים ממועד הפרסום. במקרים מסויימים ניתן להגיש התנגדות (ערעור) גם בפרק זמן העולה על 14 ימים וזאת בהתאם לעילות המנויות בחוק הירושה. לאחר מכן הדיון עובר לבית המשפט המוסמך על מנת שיכריע בהתנגדות.
דוגמאות לנסיבות המצדיקות התנגדויות לצו לקיום צוואה:
(א) צוואה שנעשתה בניגוד לדרישות הצורניות בחוק: למשל צוואה בכתב שלא נעשתה בכתב ידו של המצווה או צוואה שהעדים לה הם גם זוכים על פיה (סעיף 35 לחוק הירושה). במקרים מסויימים אשר בהם ישנה חריגה צורנית, בית המשפט מוסמך לאשר את הצוואה למרות זאת ורק אם הוכח כי היא משקפת את רצונו החופשי של המנוח (ראו סעיף 25 לחוק הירושה).
(ב) צוואה מנוגדת לצוואה אחרת: לפעמים אדם עושה צוואה ולאחר כמה שנים עושה צוואה נוספת. במקרה שכזה, הרי שהצוואה האחרונה בזמן היא המחייבת (סעיף 36 לחוק הירושה).
(ג) צוואה בלתי חוקית או בלתי מוסרית: חוק הירושה שולל קיומה של צוואה שתוכנה בלתי חוקי או בלתי מוסרי. במקרה שכזה היא מבוטלת והעיזבון יחולק באופן עקרוני בהתאם לסדר הקדימות בין היורשים על פי דין (סעיף 34 לחוק הירושה).
(ד) צוואה שנעשתה תחת מרמה, אונס או כפייה: מקום בו הוכח כי הצוואה נעשתה בנסיבות אשר מלמדות כי המצווה לא עשה אותה באופן חופשי ומרצון הרי שדינה להתבטל. למשל, צוואה שהוכח כי הזוכה הכריח את המצווה לעשות אותה תחת איומים (סעיף 30 לחוק הירושה).
(ה) צוואה השוללת זכות לצוואה נוספת: צוואה אשר שוללת או מגבילה את זכותו של המצווה לשנות אותה או לעשות צוואה אחרת לאחר מכן מבוטלת.
(ו) צוואה שנעשתה על ידי קטין או פסול דין: במקרה שכזה, הרי שהמצווה כלל אינו מוסמך לצוות ולכן דינה של הצוואה להתבטל (סעיפים 24 ו- 26 לחוק הירושה).
(ז) המצווה לא ידע להבחין בטיבה של צוואתו: החזקה הפסוקה היא כי המצווה ידע להבחין בטיבה של צוואתו. ואולם, במקרים מסויימים, עולה ספק משמעותי כי חזקה זו אינה נכונה. במקרה שכזה, על הטוען להוכיח טענותיו בפני בית המשפט ואילו יתברר כי אכן המצווה לא ידע טיבה של צוואתו – דינה להתבטל (סעיף 26 לחוק הירושה).
על אף העילות לעיל להתנגדות לצוואה, יודגש כי עיקרון העל בדיני הירושה הוא כי המצווה חופשי לצוות מה יעשה בעיזבונו וראו פסק דינו של בית המשפט העליון: “אם יש עקרון-תשתית – אם תרצו: עקרון-על – במשפט הירושה, אין הוא אלא העיקרון המורנו כי אדם, כל אדם, קונה חופש לצוות מה ייעשה בעיזבונו, והעיקרון הנגזר ממנו ולפיו מצוּוִים החיים לקיים את דברי המת ורצונו” (ע”א 4660/94 היועץ המשפטי לממשלה נ’ לישיצקי, פ”ד נה(1) 88, 115 (1999)).
לסיכום:
בכל מקרה בו עולה כי נפגעה זכותכם על פי צו ירושה או צוואה, הנכם מוזמנים לפנות אלינו על מנת שנבחן יחדיו את כלל נסיבות המקרה ונדאג להעמיד לכם את מלוא זכויותיכם ובהקדם האפשרי. קיימות עילות רבות המאפשרות התנגדויות לצווי ירושה או צוואה ולכן חשוב כי תיוועצו בשירותי עורכי דין המתמחים בתחום זה, משרדנו הוא הכתובת הנכונה.