תביעה למשמורת והסדרי ראייה
מהי משמורת
אחת הסוגיות המרכזיות בהליכי גירושין בין בני זוג היא משמורת הקטינים (משמורת מכונה גם הסדרי ראיה או זמני שהות). סוגיה זו מהווה כר פורה למחלוקות בהליך הגירושין והיא עוסקת בזמני השהות של הקטינים אצל כל אחד מההורים עד הגיע הקטינים לגיל 18 שנים.
באופן עקרוני קיימים שני הסדרי משמורת נהוגים:
- משמורן עיקרי: מרבית זמני השהות של הקטינים הם אצל הורה עיקרי ואילו ההורה השני נהנה מזמני שהות מצומצמים.
- משמורת משותפת: זמני השהות אצל ההורים הם שווים או כמעט שווים.
קיימים מקרים בהם הערכאות השיפוטיות פוסקות משמורת יחידה. כלומר, משמורת של הורה אחד כאשר אין כפיה על הקטינים לראות או לשהות במחיצת ההורה השני. מקרים מעין אלו הם נדירים וחלים כאשר נשקפת סכנה לקטינים או כאשר טובתם מחייבת זאת (ראו לדוגמא תמ”ש (ת”א) 45433-07-14 ע’ ק’ נ’ ד’ א’ ק’ (ניתן ביום 31.5.2019)).
כיצד נקבעת המשמורת
בהסכמה: ההורים רשאים להגיע להסכמות ביניהם לענייני המשמורת. הסכמות אלו יש להציג בפני בית המשפט לענייני משפחה וזאת לצורך מתן תוקף של פסק דין. בית המשפט יבחן את זמני השהות וישקול את טובת הקטינים, ככל שהוראות ההסכם תואמות את טובתם, בית המשפט יטה לאשר אותו.
בהעדר הסכמה: במקרה בו אין הסכמה בין ההורים, יפנה בית המשפט לגורם מקצועי ואובייקטיבי אשר יבחן את נסיבות המקרה – פקידת סעד של שירותי הרווחה (ראו בענין זה (ראו: בע”מ 10060/07 פלונית נ’ פלוני תק-על 2008 (4) 35 (2.10.2008)).
פקידת הסעד תבחן את הנסיבות והעובדות הרלבנטיות לצורך הגשת תסקיר לבית המשפט ובו המלצות כיצד להכריע בענייני המשמורת. כחלק מעבודתה, תפנה פקידת הסעד להורים ותקיים עימם שיחות, תבחן את תנאי המגורים של הקטינים אצל כל אחד מההורים ולמעשה תבחן כל פרט שיש בו כדי להשפיע על חיי הקטינים, לחיוב או לשלילה. בסיום עבודתה, תגיש תסקיר לבית המשפט.
יודגש כי לתסקיר פקידת הסעד חשיבות רבה ובית המשפט רואה בה כמומחה מטעמו, על כל המשתמע מכך. לאור זאת, רק במקרים חריגים בהם ישנן ראיות כבדות משקל, יסטה בית המשפט מהמלצותיה כפי שהובאו בתסקיר (ראו למשל: בע”מ 27/06 פלונית נ’ פלוני (1.5.2006)).
למען שלמות התמונה ייאמר כי הצדדים רשאים להביא את סוגיית המשמורת לפתחו של בית הדין הרבני ואינם כפופים רק לבית המשפט לענייני משפחה. יוער כי גם בית הדין הרבני מחויב לעקרון טובת הקטינים.
מה נכלל במשמורת
משמורת כוללת את חלוקת כל זמני השהות של הקטינים ובכלל זאת היכן ישהו הקטינים באופן יום יומי, היכן ישהו בחגים, במועדי חופשה, ימי מחלה וכן בזכויות הקטינים לנפוש עם הוריהם או להיות שותפים גם לאירועים המשפחתיים אשר לאחר הגירושין נעשים בנפרד.
אכיפת המשמורת
זמני השהות כפי שנפסקו על ידי בית המשפט או בית הדין הרבני הם בגדר פסק דין מחייב לכל דבר ועניין. כפועל יוצא מכך ניתן לנקוט סנקציות כנגד ההורה אשר מפר את זמני השהות. בין הסנקציות ניתן למצוא: קנסות כספיים, צמצום או שלילת זמני שהות. כמו כן, לצורך אכיפה מיידית של זמני שהות, כגון במקרה בו אחד ההורים מונע מההורה השני לקחת את הקטינים, רשאי ההורה לפנות למשטרת ישראל בבקשה לסיוע נקודתי בעניין זה.
סיכום:
זמני שהות (הסדרי ראיה) הם הזמנים בהם שוהים הקטינים אצל כל אחד מההורים המתגרשים. סוגייה זו נתונה לסכסוכים ברוב הליכי הגירושין וקיימת חשיבות רבה כי עורכי דין המתמחים בדיני משפחה ובעיקר בתביעות משמורת ילוו אתכם בכל שלב בהליך. החל ממועד הפרידה, מינוי פקידת סעד, הכנת תסקיר ובחינתו בעיניים ביקורתיות מקצועניות ועד למתן פסק דין סופי בתביעת המשמורת ובכל נקודה בה פסק הדין למשמורת מופר. הנכם מוזמנים למשרדנו לכל שאלה ומחלוקת בעניין זמני השהות, אנו עומדים לרשותכם בכל זמן נתון.