הליכי בוררות
הליכי בוררות – לא מה שחשבתם
סביר להניח כי כאשר כל אחד ואחת מאיתנו ידמיינו בראשם את הליך הבוררות, הסיטואציה הראשונה שתעלה היא הליך בו מי שינהל את הליך הבוררות הוא בורר מן העולם התחתון. ואולם, המרחק בין סיטואציה דמיונית זו לבין המציאות שמים וארץ הוא. לרוב הבורר יהיה שופט אשר פרש זה משכבר (בדימוס) או איש מקצוע בכיר בתחום בו נדרשת הבוררות.
בוררות – מנגנון חילופי לפתרון סכסוכים: הליך זה נועד לשמש כלי לפתרון סכסוכים שלא באמצעות מערכת בתי המשפט. לעיתים, הצדדים מעוניינים בבירור המחלוקות שלא בהתאם לסדרי הדין הנהוגים בבתי המשפט או כאשר הם חפצים לבחור בעצמם את זהות מי שיכריע ביניהם. לכן, הם יבחרו בהליך בוררות.
בוררות או גישור: מלבד בית המשפט והליך הבוררות, הרי שקיים מנגנון נוסף לפתרון סכסוכים והוא הליך גישור. ברם, הליך הבוררות שונה באופן משמעותי מהליך הגישור. שוני שהוא גם יתרון במקרים מסויימים. שכן, בעוד שהליך הגישור הינו וולונטרי לכל אורכו כך שצד אשר אינו מסכים עם עמדת המגשר אינו מחויב לה כלל ועיקר. הרי שבהליך הבוררות, מרגע שהצדדים נמצאים בו, הוא מחייב וניתן לנקוט סנקציות כנגד צד שאינו מקיים את ההליך כראוי.
הכרעה בזמן קצר: על פי החוק, על הבורר להכריע בטענות הצדדים בתוך שלושה חודשים מעת ששמע לראשונה אותם הצדדים בפניו. פרק זמן זה קצר משמעותית מאורך חיי התיקים בבתי המשפט כיום בישראל.
ההליך חסוי: סיבה חשובה בגינה רבים פונים להליך בוררות היא כי הוא חשאי וסודי. כלומר, עיקרון הפומביות הקיים בבתי המשפט אינו קיים בהליך מעין זה. אלא מתקיים דווקא עיקרון החיסיון. על מנת להפר את החיסיון, יש צורך בהסכמת הצדדים מראש באופן עקרוני (עוד על חשאיות הבוררות ניתן לקרוא בפסיקת בית המשפט העליון ברע”א 4781/12 י.מ עיני קונדיטוריה בע”מ נ’ בנק לאומי לישראל בע”מ (6.3.2013)).
הליך הבוררות – איך מתחילים
על מנת לפנות להליך בוררות, הרי שיש בחוק מספר אפשרויות:
- הסכם מקדים: פנייה לבוררות מכוח הסכם מקדים בין הצדדים כי בכל מחלוקת, הם יפנו לבורר שיכריע.
- הסכם מקדים שהופר: בית המשפט מפנה את הצדדים על סמך הסכם מקדים ביניהם ואשר מחייב קיומו של הליך בוררות כמנגנון ליישוב המחלוקות (תנית בוררות). הפניה זו של בית המשפט נעשית במקרים בהם קיימת תנית בוררות ואולם, אחד מן הצדדים התעלם הימנה ונקט בהליכים בבית המשפט. מכוח תניה זו, הצד שכנגד רשאי לדרוש את בית המשפט להורות על עיכוב הליכים והפניה להליך הבוררות המחייב.
- רצן הצדדים: פניה מוסכמת מטעם הצדדים לאחד המוסדות הקיימים לבוררות וזאת על מנת שזה יבחר בעצמו את הבורר שיכריע בטענותיהם. ניתן לבחור בחלופה זו גם בהעדר הסכם מקדים בין הצדדים.
- בית המשפט המליץ: הפניית הצדדים להליך בוררות נעשית על ידי בית המשפט בעצמו. זאת מכוח הוראות סעיף 79ב לחוק בתי המשפט התשמ”ד-1984.
כיצד הבורר מכריע ומה תוקף הכרעתו
חוק הבוררות תשכ”ח-1968 (להלן- “חוק הבוררות“) קובע בסעיף יד לתוספת השנייה כי הבורר לא קשור בדיני הראיות או בסדרי הדין הנהוגים בבתי המשפט תוך שהוא פוסק בהתאם למיטב שפיטתו. חוק זה מקנה לבורר סמכות רחבה לנהל את הליך הבוררות יותר מאשר זו המוקנית לבית המשפט, שכן זה כבול לדיני הראיות וכיו’.
עיקרון הסופיות: בעוד שעל פסקי דין של בתי המשפט חל עיקרון הסופיות, כך שפסק הדין הוא סופי ואין בלתו. הרי שהמחוקק היה ער לצורך להקנות למנגנון הבוררות כלים דומים ולכן קבע כי ככל שהצדדים לא קבעו אחרת בהסכם ביניהם, הרי שהפסק הוא בגדר מעשה בית דין – כלומר סופי גם כן (ראו סעיף 21 בחוק זה).
הנמקה, ערעור וביטול פסק בוררות: באופן עקרוני, החוק מחייב את הבורר לכתוב פסק מנומק. שכן ככל שהצדדים יהיו חפצים במתן ביקורת על הפסק הם יוכלו לעשות כן. מתוך נקודת מוצא זו, המחוקק העמיד לרשות הצדדים את זכות הערעור, בין אם בפני בורר נוסף או בפני בית המשפט, הכל בהתאם להסכם המקדים ביניהם. נוסף על כך, חוק הבוררות מכיל גם מספר עילות לביטול הפסק. לדוגמא במקרים בהם פסק הבוררות מנוגד לתקנת הציבור או שמא ניתן תוך חריגה מהסמכות שהעניקו הצדדים לבורר (להרחבה בעניין עילות הביטול, ראו סעיף 24 בחוק הבוררות).
סיכום:
הליך הבוררות מהווה מנגנון חילופי לפתרון סכסוכים. הגם שכניסה להליך הבוררות מחייב הסכמת שני הצדדים, הרי שמעת שנכנסו אליו הוא מחייב אותם כך שפסק הבוררות דינו כמעשה בית דין. בנוסף, הבורר עצמו אינו כפוף לדיני הראיות ויתר מערכות הדינים להם כפוף בית המשפט. על פסק הבורר ניתן לערער או לבקש את ביטולו.
לאור כל זאת, חשיבות יתרה קיימת לבחירה בייעוץ משפטי איכותי ומקצועי.
אנו במשרד עורכי דין מלי טייב ושות’, מתמחים בניהול הליכי בוררות ונודעים ביכולותינו לשכנע ולהוכיח צדקת טענות לקוחותינו גם בלעדי הכלים הקיימים בבתי המשפט ברגיל. הינכם מוזמנים להיוועץ עימנו בכל עת.