תביעת לשון הרע

תביעת לשון הרע – פגיעה בשם הטוב 

עם מהפיכת המידע לה אנו עדים בשנים האחרונות והתעצמות השימוש ברשת האינטרנט ככלי להפצת מידע ומסרים, מתרבים מדי יום ביומו, המקרים בהם נפגע שמו הטוב של האדם. בין אם זה בפרסום פוסט שלילי באחד מאתרי האינטרנט ובין אם באמצעות פרסום סרטונים אישיים מביכים.

חשוב לדעת כי זה יכול לקרות לכל אחד ואחת מאיתנו. פרסום בודד שכזה יכול לפגוע פגיעה אנושה בשם הטוב שלנו והכול בשניות בודדות.

לכן, בכל מקרה בו פגעו בך, העליבו אותך, שמו אותך ללעג או ביזו אותך על רקע מינך, דתך, נטייתך המינית או מוצאך, חשוב לדעת – יש פיתרון.

פתרון לפגיעה בשם הטוב 

חוק איסור לשון הרע התשכ”ה-1965 (להלן- “חוק איסור לשון הרע“) נועד להתמודד בדיוק עם כל אותם מקרים בהם נפגע השם הטוב של מי מאיתנו. חוק זה מעניק את ההגנה הראויה ומציב סנקציות משמעותיות כנגד מי שהעז לפרסם דבר לשון הרע.

סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע מגדיר שורה של פרסומים הנחשבים לשון הרע:

לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול –

(1) להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם;

(2) לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו;

(3) לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו;

(4) לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו;

החוק קובע כי פרסום אשר עלול היה לגרום לאחד מהמקרים המתוארים לעיל, ייחשב כפרסום דבר לשון הרע.

בתי המשפט נדרשים לתביעות לשון הרע כדבר שבשגרה. בפסיקותיהם, מביעים ובאופן שיטתי את החשיבות שיש להעניק לשמו הטוב של האדם. בית המשפט העליון פסק באחד המקרים כי:

“כבוד האדם ושמו הטוב חשובים לעתים לאדם כחיים עצמם, הם יקרים לו לרוב יותר מכל נכס אחר. בתודעתנו החברתית תופס שמו הטוב של אדם מקום מרכזי. מקורותינו מציינים, כי ‘לשון הרע הורגת’, וכי כל המלבין פני חבריו ברבים ‘כאילו שופך דמים’” (ע”א 214/89 אבנרי נ’ שפירא [6], בעמ’ 855-856 (1989)).

הסעדים הקיימים כנגד הפגיעה בשם הטוב 

סעדים כספיים: חוק איסור לשון הרע מבדיל בין שני סוגי פיצויים כספיים אפשריים: האחד, ללא הוכחת נזק ובסכום פיצוי של עד 50,000 ₪ לכל פרסום אסור. השני, מחייב הוכחת נזק. ואולם, סכום הפיצוי אינו מוגבל, אלא עד לגובה הנזק כפי שנגרם בפועל.

סעדים אקטיביים: בנוסף, החוק מעניק לבית המשפט את הסמכות להורות על מניעת הפרסום, איסור המשך הפצת הפרסום ולמעשה מאפשר מתן צו על ידי בית משפט גם כנגד מי שאינו צד להליך המשפטי. לדוגמא, שמעון תבע את יואב בגין פרסום לשון הרע שנעשה במסגרת תגובה לכתבה באתר אינטרנט מסויים. במקרה מעין זה, מוסמך בית המשפט להורות לאתר האינטרנט להסיר את התגובה האסורה.

סעדים פלילים: בנוסף לאמור לעיל, הרי שחוק איסור לשון הרע קובע כי פרסום אסור יכול אף להוות בסיס לניהול הליך פלילי כנגד המפרסם.

מה קרה לזכות לחופש ביטוי 

לאור כל האמור ניתן לחשוב כי נשללה לחלוטין זכות חופש הביטוי וכי כמעט כל פרסום, בין אם זה בגדר הבעת דעה ובין אם חוות דעת אישית אודות חווית קניה, יכול להיחשב כלשון הרע.

המחוקק היה ער לבעיה זו ובעיקר לצורך על שמירת הזכות היסודית של כל אחד ואחת מאיתנו לחופש ביטוי – הזכות להביע את דעותינו באופן חופשי וללא פחד לגורלנו.

לכן, המחוקק ערך בחוק איסור לשון הרע מספר איזונים, אשר בהתקיים אחד מהם, הפרסום לא יהווה פרסום אסור. דוגמאות לאיזונים הם הגנת תום הלב והגנת אמת הפרסום כפי שקבועות בסעיפים 14 – 15 לחוק איסור לשון הרע. הגנת אמת דיברתי תקום אם הפרסום היה אמת (בעת פרסומו) וכי היה עניין לציבור בעצם הפרסום. הגנת תום הלב תקום אם המפרסם היה תם לב בעת שביצע את הפרסום ובנוסף הייתה חובה חוקית לפרסם או שהמפרסם לא ידע אודות קיומו של הנפגע כתוצאה מהפרסום.

לסיכום:

לכל אחד ואחת מאיתנו זכות יסוד לשמנו הטוב, כבר נאמר כי ‘טוב שם משמן טוב’ ולא בכדי. חוק איסור לשון הרע מהווה המסגרת החקיקתית אשר מאפשרת לנפגע לזכות בפיצוי הולם נוכח הפגיעה בשמו הטוב.

יחד עם זאת, החוק מודע היטב לחופש הביטוי ובמקרים מסויימים הוא מעניק לחופש הביטוי את הבכורה בתחרות מול הזכות לשם טוב.

על כן, בכל מקרה בו נפגע שמכם הטוב או הגישו כנגדכם תביעה מכוח חוק איסור לשון הרע,  משרד מלי טייב עו”ד עומד לרשותכם. אנו בעלי הכלים המשפטיים הטובים והמנוסים להתמודד עם תביעות מהסוג הזה. אתם מוזמנים להגיע לפגישת ייעוץ, במסגרתה נבחן את כל הנסיבות ונציב את הבטחת שמכם הטוב לפני הכל.